My Story

עוד לפני שנולדה בתי הילה, בעלי ואני ידענו שלמרות שקראנו ספרים, התייעצנו עם בעלי מקצוע, שוחחנו עם חברים ועוד – שום דבר לא יכין אותנו באמת לדבר האמיתי, ושרק עם הזמן נדע איך להתמודד עם גידול בתנו, לעתים באמצעות ניסוי וטעייה.

אחד התחומים שהיה ברור שנקפיד עליו, ונהיה עקביים מההתחלה לגביו, היה נושא השינה – אחד המרכיבים החשובים והמשמעותיים בחיינו ובחיי התינוקות והילדים בפרט.

עוד מבית החולים התחלנו לבנות להילה הרגלי שינה נכונים. אין ספק שבהתחלה היא הייתה הרבה על הידיים, אך בעיקר להרגעה. היינו עוטפים אותה בשמיכה כדי שהיא לא תעיר את עצמה עם התזוזות של ידיה ורגליה (רפלקס מורו), אבל תמיד הנחנו אותה במיטתה בכל פעם שהייתה צריכה לישון.

בחודשיים הראשונים הוספנו טפיחות ולחישות ארוכות ומרגיעות, של "שששש…". בהמשך השארנו אותה במיטה יחד עם מוצץ וחיתול בד מגולגל, וכך היא הייתה מתחילה את שנתה.

לנו היו לילות שקטים יותר מכפי שדמיינו..

בגיל 6-7 חודשים הבנו שהילה פיתחה תלות במוצץ (התלות הייתה כמובן בנו ההורים, על מנת שנספק לה את המוצץ), ואז היא נהגה להתעורר פעם-פעמיים בלילה רק בשביל המוצץ, חזרה לישון לאחר שקיבלה את מבוקשה. כשבהמשך כבר היו כ-7 התעוררויות בלילה, תהינו כיצד נלמד אותה לקחת מוצץ, והיא הרי כל כך קטנה.

לאחר סוף שבוע של נופש (שבמהלכו חלתה הילה) החלו לצוץ בעיות שונות, ביניהן חוסר רצון של הילה להיכנס לחדרה, צרחות אימים כשניסינו להכניס אותה למיטתה לקראת השינה, חלונות ערוּת של שעה ומעלה במהלך הלילה ועוד.

היות ולא היינו רגילים לתגובות כאלו, לא ידענו מה אנחנו צריכים לעשות וכיצד כדאי שננהג. היום, בדיעבד, אנחנו יודעים שהיינו צריכים להמשיך לנהוג כפי שהרגלנו אותה, ורק להיות איתה קצת יותר. במקום זאת הבאנו לה דובי, הפעלנו מוזיקה מרגיעה, ניסינו לתת לה מים, מרחנו משחה להרגעת חניכיים "כי אולי השיניים בוקעות" וכו'. כמובן שזה לא עזר, ומה שכבר עזר – היה טוב רק למשך יום-יומיים.

באותה תקופה החלטתי שאני משנה כיוון בעבודתי. באחת מהפעמיים ששמתי את פעמיי לקניון, כדי להשתתף בפעילות הורים וילדים, נתקלתי לראשונה במונח "יועצת שינה". חקרתי מעט וגיליתי עולם מופלא… רציתי ללמוד ממנו עוד ועוד.

כאם הבנתי שאין דרך אחת נכונה, וצריך להיות קשובים גם לצורכי הילד. לכן החלטתי שאני הולכת ללמוד את הנושא באחת השיטות שהכי דיברו אלי, ובה ישנו שילוב של מענה תמידי לבכי התינוק, מענה לצורך הילד (לא לרצונותיו), שימוש בגבולות והקניית הרגלי שינה נכונים בצורה הדרגתית. כמובן שבמהלך הלימודים שלי ערכנו תהליך שינה מסודר לבתנו, בהנחיית קולגה שלי, וכיום בתנו ישנה לילה שלם – וגם אנחנו!

אני מספרת לכם את סיפורי האישי כדי שתדעו שגם כאשר יש הכנה טובה בחודשים הראשונים לחייהם של ילדנו, עם הזמן עלולים להיווצר גורמי תלות שבמשך הזמן ישבשו את שנתם של ילדנו. לכן חשוב מאוד שאנו כהורים נלמד ונעניק לילדינו את הכלים כדי שיוכלו להתמודד באופן עצמאי עם השינה – כמו גם בנושאים אחרים שיקרו בדרכם בהמשך חייהם.

 

+1



Like

הודעות והרצאות