גם לי זה קרה..

השעה 5:20.. כל הבית חשוך, גם בחוץ. הדבר היחיד שאני רוצה זה להרגיע מהר את ביתי נגה בת השנה ו5 חודשים ולחזור לישון..

תוך כדי ההרגעה אני נזכרת שבכלל זה התור של לירון בעלי לקום וכבר מתחרטת "שקפצתי" אני מהמיטה.
במשך שעה שלמה היה הרבה בכי, צרחות, דמעות שלה ועוד שנייה שלי.
המחשבות מתחילות לרוץ..

"אולי היא רעבה?"
"אולי שוב יוצאת שן?"
"איך בעלי בכלל לא שומע?"
"רק שלא תעיר את הילה, בת השלוש וחצי, שישנה במיטה הסמוכה"
"הייתי צריכה להתחיל איתה את הבוקר ולא לנסות להחזיר לישון!"

חצי שעה של צרחות והילה הבת הגדולה שלי עדיין ישנה.. מזל! אבל המצב לא נמשך הרבה זמן, הילה מתעוררת ומבקשת שקט מנגה ונגה בתגובה בוכה אפילו חזק יותר, הילה מתחילה לבכות והבאלגן חוגג.
הרגעתי את הילה, וביקשתי את עזרתה, שתמשיך לשכב במיטה כי חשוב שנגה תמשיך לישון, והמתוקה שיתפה פעולה.

נגה לעומת זאת החליטה להתנגד, ואני בשלי : ליטופים במיטה , לחישות ששש.., טפיחות,  הרמות כשצריך וכלום לא עוזר!

אגרתי את כל הכוחות שיש ועם כל הרגשות שהתחוללו בתוכי המשכתי להיות עקבית.  ואז-  שקט… נגה שכבה רגועה וניסתה להרדם.
כל יציאה שלי מהחדר גרמה לסבב בכי נוסף ואז שוב שקט… לאט לאט העיניים נעצמו.. לאט לאט היא נרגעה…
ואז..  ברבורים, צחקוקים והבוקר התחיל מבחינתה ואחרי שאני כבר מותשת, רוצה לשתות, צריכה לשירותים אני מחליטה שהפעם עלי לוותר ולהפסיק את ההרדמה.

לרוב זה לא קורה, נגה יודעת להירדם עצמאית וכבר אין לה התעוררויות כאלו ובטח לא התפרצויות בכי כאלו.

בערב אחרי המקרה הנ"ל נזכרנו שיום לפני הכנסנו אותה למיטתנו ב7:00 בבוקר רק ל10 דק', לא כדי לישון אלא רק לרגע כדי שאנחנו נתאפס. הגברת הקטנה התלהבה, זכרה וציפתה שזה יקרה שוב וכשזה לא קרה היא לא הבינה מדוע, הרי אין לה שעון על היד לראות שאתמול זה קרה בשעה 7 ולא ב5:30. החלטנו שאם זה חוזר על עצמו אנחנו בפעם הבאה לא מוותרים וממשיכים את ההרדמה עד להרדמות מלאה.

ולצערנו זה שוב קרה.. אך הפעם התעוררה אף מוקדם יותר. השעה 4:30 וכל הסיפור חזר על עצמו, אך הפעם המסר היה ברור יותר ועקבי יותר- זה לקח 30 דק' וחזרה לישון. למחרת שוב.. הפעם רק 15 דק'  וביום הרביעי חזרה להתעורר בשעה שהיא רגילה להתעורר 6:45.

אני משתפת אתכם כי חשוב לי!

אתם תוהים מתי כן אפשר להפסיק ניסיון הרדמה?  אז אין חוק ברור, אתם ההורים הם אלו שנמצאים בהרדמה עצמה ורואים כיצד ההרדמה מתנהלת, ולכן אני ממליצה להפעיל את האינטואיציה ולהחליט אם הפעם מפסיקים.
את ההורים שאני מלווה אני מדריכה להפסיק הרדמה או להרדים איך שנראה להם אם ההרדמה לוקחת יותר משעתיים (כמובן שבמסגרת תהליך יש להם כלים מסוימים להתמודד איתם).

אני רוצה להרגיע ולציין שזה בסדר אם זה קורה, בין אם זה לעתים קרובות ובטח אם זה קורה אחת ל..

אם זה קורה אחת ל.. ההמלצה שלי היא שכבר בהרדמה הבאה תהיו חזקים ועיקביים!
הקפידו שבהרדמות הבאות גם אם יקח זמן להרדים את ילדכם דאגו שהוא ירדם סופית ושישן חצי שעה לפחות.
ילדים מפתחים הרגלים במהירות, לרוב הלמידה שלהם נוצרת תוך 2-3 מקרים, כך שגם אם זה קורה פעם אחת שהפסקתם את ההרדמה או שנתתם לאכול אחרי שהתחלתם להרדים או כל מקרה אחר, וודאו שזה יהיה חד פעמי ושלא יהפוך להרגל, כך בעצם לא תצרו ציפייה אצל ילדכם שהרדמות כאלו יכולות לחזור על עצמן.

אם אתם מפסיקים הרדמות לעיתים קרובות, זה סימן לכך שיש גורמי תלות וגורמי הפתעה בהרדמות ואז אני ממליצה על למידה ממוקדת שלכם מול ילדכם עם עזרה של יועצת שינה או בלעדיה.
לפעמים כהורים אנחנו לא מוכנים עדיין לעשות את השינוי והרבה פעמים גם לא יודעים איך לעשות אותו. טובת הילד עומדת לנגד עינינו ולפעמים אנחנו מסוגלים לראות רק את ההרדמה הנוכחית ואיך נעזור לו כאן ועכשיו. המעורבות הרגשית לא מאפשרת לנו להסתכל קדימה ולראות איך אנחנו עוזרים לפיציקי שלנו ללמוד להרדם עצמאית.

בשביל זה אני כאן , לעזור לכם , להדריך אתכם ולהוביל אותכם יד ביד ולצעוד בשביל השינה

+1



Like

הודעות והרצאות